רוצים לקבל ממני עדכונים על סדנאות, מתכונים ומאמרים חדשים?
שם:
דוא"ל:

כרוב כבוש בקדירת חרס

דרך מצוינת לצרוך פרוביוטיקה טבעית, במקום לקנות קפסולות בבית מרקחת ! כרוב כבוש מכיל מאות אלפי חיידקים טובים ובייחוד חיידקי לקטובצילוס, שמסייעים לעיכול תקין ולחיזוק המערכת החיסונית במעי. הפרוביוטיקה שבכרוב הכבוש מסייעת בייצור B12 במעי
כרוב כבוש בקדירת חרס
חומרים:הכנה:
5-6 ק”ג כרוב טרי, קצוץ דק
15 גרם מלח ים או מלח סלעים לכל קילוגרם כרוב
6-7 גבעולי סלרי פרוסים לרצועות (לא חובה אבל כדאי)
5-5 גזרים חתוכים לרצועות (לא חובה אבל כדאי)
לתיבול:  גרגירי ערער (juniper) / קימל / גרגירי פלפל שחור / פלפל קאיין או כל תיבול אחר  
  

מסירים את כל העלים החיצוניים של הכרוב עד שמגיעים לשכבה יפה, טרייה ופריכה. חותכים את הכרוב לארבעה חלקים, מסלקים את ה”גזע” המרכזי (ושומרים אותם בצד) וחותכים את הרבעים לרצועות.

שוקלים 1 ק”ג מהכרוב הקצוץ ומכניסים לקדירת הכבישה ומפזרים את המלח.

מהדקים את הכרוב שבקדירה (מומלץ בכף שטוחה מעץ או כלי לפירה) וממתינים ליציאת הנוזלים מהכרוב. ממשיכים עם שכבה נוספת של כרוב (1 ק"ג) ומלח, עד שהקדירה מלאה כדי 4/5 מגובהה. עם כל שכבה שמכניסים לתוך הקדירה חוזרים על פעולת ההידוק בעזרת כף העץ.

מניחים כמה מגזעי הכרוב וכמה עלים חיצוניים שטופים ליצירת שכבה עליונה אחידה.

מניחים על הכרוב הקצוץ את שני חצאי המשקולת, כך שהמשקולות יכוסו ב- 3  ס”מ “מי כרוב”. אם חסרים נוזלים, מים קרים, שעברו הרתחה, כשריכוז המלח שבהם הוא 15 גרם מלח לליטר מים.

מניחים את המכסה על פי הקדירה וממלאים את השקע החיצוני במי ברז.

זהו. כעת משאירים את קדירת הכבישה בטמפרטורת החדר (20-22 מעלות) במשך 2-3 ימים, מומלץ במטבח. כאשר נשמעים קולות בִעַבוּעַ בקדירה, תהליך הכבישה החל.

לאחר יומיים שלושה מעבירים את הקדירה למקום קריר יותר (15-18 מעלות)

לאחר 4-6 שבועות ניתן כבר לאכול את הכרוב הכבוש.

כשתפתחו לראשונה את הקדירה תפיף את החלל עננה כבדה של ריח. זה סימן שהכרוב תסס היטב ונוצרו בו חיידקים רבים.

את הכרוב המוכן מאחסנים בצנצנות אטומות שעברו עיקור. שומרים במקרר ומוודאים שהכרוב מכוסה היטה בנוזלים.

יש מי ששומרים מעט מנוזלי הכבישה כסטארטר לקדירה הבאה.

קדירת כבישה
קדירת כבישה מחרס. מאפשרת תסיסה אנאירובית, שמגבירה את ייצור הפרוביוטיקה




מומלץ לשמור בצנצנות זכוכית אטומות שעברו עיקור, במקרר כאשר הכרוב מכוסה בנוזלים. בכל מקרה יש לשמור את נוזלי הכבישה לתהליך הכבישה הבא.

למי שמעוניין בכרוב הכבוש לתרופה לכיבים (אולקוס), יש להימנע מהוספת פלפל קאיין או פלפל שחור או כל תבלין חריף אחר ולהכין כרוב מתון ולא חריף או מלוח מדי. את המלח ניתן להמיר בזרעי סלרי.

 איך מכינים כרוב כבוש בצנצנת? הנה המתכון

 מתאים לוואטה
לפיטה וקאפה - במתינות רבה. לקאפה עדיפה הגרסה החריפה יותר 

מיץ כרוב וכרוב כבוש לטיפול בכיבים:
 
הכרוב הכבוש מכיל כמויות גדולות של פרוביוטיקה טבעית (בעיקר חיידקי לקטובצילוס), בייחוד אם הוא עשוי כהלכה, ולא עבר פיסטור. מלבד זאת, לכרוב עצמו יש סגולות ריפוי הקשורות במערכת העיכול.

גם מיץ הכרוב ידוע ביכולתו לסייע בריפוי כיבים במערכת העיכול. מחקר שנערך בעניין כרוב וכיבים קושר את יכולתו זו לרפא כיבים בתכולת הגלוטמין הגבוהה שבו, שמעודד סינתיזה של חומר נוסף (מוצין) המגן על הריריות במעי.  מחקרים מצאו כי הגלוטמין מאריך את תאי הווילי במעי ומעבה את הרירית. במקרים קיצוניים ניתן לקחת גם תוסף גלוטמין.

מלבד זאת איכותו של הכרוב מקררת והוא מרגיע גירוי. בכרוב יש גם תכולת סיבים גבוהה יחסית, וזוהי עוד תרומה שלו לשיפור העיכול.

למה דווקא בקדירה וכמה מילים על התססה לאקטית

בכבישת כרוב (או כל ירק אחר) בצנצנת זכוכית, אטומה ככל שתהיה, תמיד תיכנס מידה מסוימת של חמצן פנימה. וברגע שנכנס חמצן – מתחיל תהליך של ריקבון ולא של התססה (fermentation). לכן כאשר כובשים בצנצנות  צריך הרבה יותר מלח, שמשמש גם כחומר משמר. קדירת הכבישה מכילה מכסה מיוחד המכיל מגרעת שאליה שופכים מעט מים שמונעים כניסה של חמצן.

כל מה שנדרש על מנת שתהליך של התססה יתרחש, כלומר שחיידקים יפיקו אנרגיה כדי לחיות ולהתרבות הוא גלוקוז והיעדר חמצן. תסיסה לאקטית היא התסיסה הבסיסית ביותר, שבה ממולקולת גלוקוז אחת נוצרות שתי מולקולות של חומצת חָלָב (lactic acid). הצטברות החומצה, מלבד תרומתה לטעם החמוץ, מונעת את ההתרבות של החיידקים שעשויים לקלקל את המזון וכך בעצם משמרת אותו. מה שאנחנו מרוויחים מזה הוא כאמור הרבה מאוד חיידקים טובים.        

share
עוד מתכונים: